היסטוריה קצרה
של זכויות האדם

הכרזת העצמאות של ארצות-הברית (1776)

בשנת 1776, תומאס ג'פרסון כתב את 'הכרזת העצמאות' האמריקנית.

ב-4 ביולי 1776, הקונגרס של ארצות-הברית אישר את הכרזת העצמאות. המחבר הראשי שלה, תומאס ג'פרסון, כתב את ההכרזה כהסבר רישמי מדוע הקונגרס הצביע ב-2 ביולי על הכרזת עצמאות מבריטניה, יותר משנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות האמריקאית. ההצהרה גם הכריזה על כך ש-13 המושבות האמריקאיות כבר אינן חלק מהאימפריה הבריטית. הקונגרס פירסם את הכרזת העצמאות במספר צורות. היא פורסמה תחילה כעלון מודפס שהופץ באופן נרחב והוקרא לציבור.

מבחינה פילוסופית, ההכרזה הדגישה שני נושאים: זכויות הפרט והזכות למהפכה. רעיונות אלה הפכו למקובלים מאוד בקרב אמריקאים וכן התפשטו בכל העולם, והשפיעו במיוחד על המהפכה הצרפתית.

חוקת ארצות-הברית (1787) ומגילת הזכויות האמריקאית (1791)

'מגילת הזכויות של חוקת ארצות-הברית' מגנה על חירויות בסיסיות של אזרחי ארצות-הברית.

חוקת ארצות-הברית נכתבה בקיץ 1787 בפילדלפיה. החוקה היא החוק הבסיסי בשיטת הממשל הפדראלית בארצות-הברית, והיא מהווה ציון דרך לכל העולם המערבי. זוהי החוקה הלאומית הכתובה הוותיקה ביותר שנמצאת עדיין בשימוש, והיא מגדירה את הרכבו הבסיסי של הממשל, את סמכויות השיפוט של כל חלק ואת זכויות האזרח הבסיסיות.

עשרת התיקונים הראשונים לחוקה – מגילת הזכויות – נכנסו לתוקף ב-15 בדצמבר 1791, והגבילו את הסמכות של הממשל הפדראלי של ארצות-הברית. כמו כן הם מגינים על זכויות כל האזרחים, התושבים והמבקרים בגבולות ארצות-הברית.

מגילת הזכויות מגינה על חופש הדיבור, חופש הדת, הזכות להחזיק ולשאת נשק, חופש ההתאספות והחופש לעתירה. כמו כן היא אוסרת על חיפוש והחרמה מעבר לגבולות הסביר, על ענישה אכזרית וחריגה ועל הפללה עצמית כפויה. בין היתר, מגילת הזכויות אוסרת על הקונגרס לחוקק כל חוק בנוגע למיסוד הדת ואוסרת על הממשל הפדראלי לגזול מאדם חיים, חופש, או רכוש בלא הליך משפטי תקין. במקרים של עבירה על החוק הפדראלי, היא אוסרת להעמיד אדם לדין על פשע שדינו מוות, או על פשע נתעב אחר, אלא על פי חוות דעת או כתב אישום של חבר מושבעים גדול. כמו כן היא מבטיחה משפט מהיר ופומבי עם חבר מושבעים בלתי מוטה במחוז בו בוצע הפשע, ואוסרת להעמיד אדם לדין פעמיים בגין אותה עבירה.

חתום על העצומה
הורד