החוק הבינלאומי
לזכויות האדם

מגילת זכויות האדם הבינלאומית

''ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם'' היא תקן אידיאלי שרבות ממדינות העולם מחזיקות בו, אולם אין לה תוקף משפטי. לפיכך, מ-1948 עד 1966, משימתה העיקרית של נציבות האו"ם לזכויות האדם היתה ליצור מערכת בינלאומית של חוקי זכויות האדם המבוססים על ההכרזה, ולכונן את המנגנונים הנחוצים על מנת לאכוף את יישום ההכרזה ואת השימוש בה.

נציבות זכויות האדם יצרה שני מסמכים עיקריים: האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR). שתיהן הפכו לחוקים בינלאומיים ב-1976. שתי האמנות האלה, יחד עם ''ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם'', הפכו ל-'מגילת זכויות האדם הבינלאומית'.

ICCPR מתרכזת בנושאים כמו הזכות לחיים, חופש הדיבור, חופש הדת והזכות לבחור. ICESCR מתרכזת במזון, בחינוך, בבריאות ובמחסה. שתי האמנות מייחסות את הזכויות האלה לכל בני האדם ואוסרות על אפליה.

בנוסף, סעיף 26 של ICCPR מכונן את ועדת זכויות האדם של האומות המאוחדות. הוועדה מורכבת מ-18 מומחים בתחום זכויות האדם, והיא אחראית להבטיח שכל החתומים על ICCPR אכן מצייתים לתנאי האמנה. הוועדה בודקת את הדו"חות המוגשים על-ידי המדינות כל חמש שנים (כדי להבטיח שהן מצייתות ל-ICCPR), ומפרסמת את ממצאיה על התנהלותה של כל מדינה.

רבות מהמדינות שחתמו על ICCPR גם אישרו לוועדת זכויות האדם לחקור האשמות מצד יחידים וארגונים בדבר הפרות של זכויות האדם על-ידי המדינה. לפני שיפנו לוועדה, על המתלוננים לפנות לכל הערכאות האפשריות של אותה מדינה. לאחר חקירה, הוועדה מפרסמת את ממצאיה. לממצאים האלו יש כוח רב. אם הוועדה תומכת בהאשמות, על המדינה לנקוט אמצעים על מנת לתקן את ההפרה.

מסמכים נוספים של האו"ם בנושא זכויות האדם

בנוסף לאמנות שבמגילת זכויות האדם הבינלאומית, האומות המאוחדות אימצו יותר מ-20 הסכמים שמרחיבים עוד יותר את נושא זכויות האדם. הם כוללים אמנות למניעה ולאיסור של הפרות ספציפיות כגון עינויים ורצח-עם, ולהגנה על אוכלוסיות פגיעות ספציפיות כמו פליטים (אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1951), נשים (אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה, 1979), וילדים (אמנת זכויות הילד, 1989). אמנות אחרות עוסקות באפליה גזעית, במניעת רצח-עם, בזכויותיהן הפוליטיות של נשים ובאיסור על עבדות ועינויים.

עבור כל אחד מההסכמים האלה קיימת ועדה של מומחים שמפקחת על מימושם של תנאי ההסכם על-ידי המדינות החתומות.